הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב', ל' בשבט

הפרק הזה עוסק בפרטים קשים של הלכות סיפור לשון בפני שלושה. האם מותר לספר בפני שלושה או אסור? והאם מי ששמע דברי לשון הרע שסופרו בפני שלושה חטא או לא חטא? והאם מותר להעביר את הדברים האלה הלאה? הרי "ממילא נשמע הדבר ונודע לכול, דחברך חברא אית לה" – "חברך – חבר יש לו". הדיון ההלכתי העיקרי נמצא פה בביאור הקשה שמנסה ליישב המון ספרי הלכה שונים ואני לא כל כך מבין אותו ואצטרך לחזור אליו בפעם הבאה שאלמד את הספר מתחילתו.