פתיחה – עשין – י"ח בשבט תשס”ט

"ולפעמים עובר נמי במצוות עשה ד'בצדק תשפוט עמיתך'" – היא מופיעה בספר ויקרא יט, ליד ואהבת לרעך כמוך. הפסוק בתורה עוסק בצדק ושוויון במשפט, אבל המחבר לוקח אותו לכיוון פרקי אבות – "הווי דן את כל האדם לכף זכות". אדם עשה משהו? אתה מחפש משהו רע להגיד עליו במקום לחפש משהו טוב? עברת על מצוות עשה.

ואסור גם להשפיל את חברו עד כדי כך שיאבד את מחייתו על ידי זה – "אם הוא בעל מלאכה, פרסם עליו שאינו ראוי למלאכה", וזה משום שחובה להחזיק ביד ישראל שמך וליתן לו מתנה או הלוואה [...] כדי שיתחזק בזה [...] ועל אחת כמה וכמה מצווין אנו שלא לגרום לו שיאבד מחייתו. (אבל הביאור מוסיף: "מפני רוע לבבו [...] בוודאי אסור, אבל אם איננו ראוי לזה וזה המספר מכווין לתועלת ולא מצד שנאה, יש בזה אופנים שונים"; ופירוטם לא מופיע כאן.)

עברית

• שֶׁמָּךְ – ניקוד משונה של "המחזיק ביד ישראל שמך".

פתיחה – לאוין – י"ג בשבט תשס”ט

ההפך מספרי קודש רבים: הרבה פעמים פירוש באר מים חיים קשה יותר – לא מנוקד, הרבה ארמית והרבה לשון הלכה שדורשת ניסיון.

"ויש גם כן לאו 'לא תהיה אחרי רבים לרעות', שלא להסכים ולהתחבר עם עושי עוול, אף שהם רבים." איזה יופי. הפירוש מוסיף את ההקשר לתהלים א: "דרך חוטאים" ו"מושב לצים" ולי זה מתקשר לפרקי אבות: "אל תתייאש מן הפורענות" (א ז) וגם "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (ב ה).

ארמית

• בּעַלְמָא – סתם. אבל בעצם זו לא ההוראה פה. שם ביש בעלמא הוא דקא מפיק עליו – שם רע בעולם הוא מוציא עליו. קא – מורה על זמן הווה וגם הוא קשור לקאי מיודענו.