ארכיון הקטגוריה: רש"י

פתיחה – עשין – י"ז בשבט תשס”ט

מתחילים עם מצוות עשה שהמספר לשון הרע עובר עליהן. והראשונה – סיפור מרים שדיברה כנגד משה. המצווה מופיעה בפרשת כי תצא, דברים כד ט – "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך", אבל שם אין פירוש מה בדיוק הוא עשה. הסיפור עצמו מופיע בספר במדבר יב. והסיפור הזה קצת מבלבל – מרים ואהרן דיברו במשה (כלומר נגד משה) כי אישה כושית לקח. ומיהי אותה כושית? אז זהו שלא ברור. אולי הכוונה פשוט לאישה יפה, שכן כושית בגימטריא יפת מראה (רש"י), ואונקלוס מתרגם שפירתא. ואולי היא לא הייתה כושית שחורה מארץ כוש, אלא משבט בנימין שמכונה כוש. ואולי זו בכלל ציפורה אשת משה, ומרים ואהרן רוצים לומר משהו לא טוב עליה או על יחסי משה אתה. ומרים נענשת על כך בצרעת לשבעה ימים, אבל לא אהרן.

אז הסיפור לא לגמרי ברור, אבל המצווה היא לזכור מה עשה ה' למרים ולהיזהר בלשון הרע. ואם מישהו יכול להבהיר לי את הסיפור הזה בתגובות, אשמח מאוד.

מצוות עשה הבאה שהמספר לשון הרע עובר עליה היא מצווה ידועה מאוד – "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח). המשך הפסקה מדבר בצורה אנושית מאוד: "הלוא כל אדם יודע את נגיע עצמו, ואף על פי כן אינו רוצה בשום אופן שחברו יידע מזה אף אחד מאלף. ואף אם אירע שנודע מעט מחסרונותיו אצל חברו וחברו הולך ומספר זה לאנשים, אף על פי כן הוא עומד ומצפה הלוואי שייתן ה' שלא יקבלו את דבריו ולא יאמינו לו."

הקדמה – ב' בשבט תשס"ט

"אימתי הוא מלך בישורון? דווקא כשהם ביחד שבטי ישראל ולא אגודות אגודות וידוע דדבר זה רגיל לבוא על ידי לשון הרע." רלוונטי מאד בתקופת הבחירות – ובכל תקופה אחרת.

אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר (דברים כ"ז, כ"ד) רש"י מפרש – "על לשון הרע".

אהבתי: "…שם העתקנו כל מאמרי הש"ס והמדרשים והזוהר הקדוש הנזכרים בעניין זה, ומי שיעיין ויתבונן היטב בהם, תסמר שערות ראשו מגודל העוון." אולי זה מסביר חלקית את הוועדות הרוחניות – מחלקות הצנזורה העצמית של העיתונים החרדיים. אני צריך להקים עיתון ולתת לכל העובדים לקרוא את זה לפני שהם מתחילים לכתוב. גם מי שלא מאמין בשכר ועונש, אמור לקבל מזה רעיונות על אילו דברים רעים יש בסיפור ובשמיעה של לשון הרע.

עברית

  • וְכַאֲשֶׁר נַחְפּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקׁרָה – מסתבר שיש חפשׂ גם בבניין פעל.
  • האם מִגְמָרָא לא אמור להיות דגוש בג'?
  • יִשְׂרָאֵל נִרְדִּים בְּפָרֶךְ – שורש רד"ה בנפעל. ומפרש רש"י בפרשת שמות (ב' י"ד): וַיֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֨נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃ויירא משה. כפשוטו ומדרשו נודע לי על שראה בישראל רשעים דלטורין אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל׃ אכן נודע הדבר. כמשמעו… מה חטאו ישראל מכל ע' (70) אומות להיות נרדים בעבודת פרך אבל רואה אני שהם ראויים לכך.

ארמית

  • קָאֵי – שוב מופיעה המילה הזו והפעם עם פירוש בסוגריים – עולה.

לעיין

  • ירושלמי פאה א' הלכה א': – נפרעין עבור זה העוון בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.