ארכיון הקטגוריה: תנ"ך

פתיחה – עשין – י"ט בשבט תשס”ט

ועובר גם על מצוות עשה "הוכח תוכיח" – באותו פרק בספר ויקרא עם "ואהבת לרעך כמוך" ו"בצדק תשפוט עמיתך". אפילו במקרה של ספק – אם אתה שומע שחברך התחיל לספר לך רכילות על חברו, עצור אותו ותעזור לו – ולעצמך! – לא לחטוא. והערת השוליים מוסיפה: למען הסר ספק, לא מחכים לסוף סיפור לשון הרע כדי להוכיח על החטא, כי צריך למנוע את החטא לכתחילה.

זה קורא לי כל הזמן – אני משתדל להשתיק אנשים כשנראה לי שהם מתחילים לספר רכילות. ולפעמים אני לא משתיק אותם ומצטער על זה אחר כך.

ועוד מצוות עשה שעוברים עליה היא "ובו תדבק" – מי שדבק בחבורה של רשעים מספרי לשון הרע, לא מקיים את מצוות העשה לדבוק בתלמידי חכמים.

עברית

  • פְּרַקְמַטְיָא – (אבן שושן: פרקמטיה, פרגמטיה) – מסחר. (מקור יווני וצריך לבדוק אם זה באמת הפירוש היווני המקורי של המילה.)

פתיחה – עשין – י"ח בשבט תשס”ט

"ולפעמים עובר נמי במצוות עשה ד'בצדק תשפוט עמיתך'" – היא מופיעה בספר ויקרא יט, ליד ואהבת לרעך כמוך. הפסוק בתורה עוסק בצדק ושוויון במשפט, אבל המחבר לוקח אותו לכיוון פרקי אבות – "הווי דן את כל האדם לכף זכות". אדם עשה משהו? אתה מחפש משהו רע להגיד עליו במקום לחפש משהו טוב? עברת על מצוות עשה.

ואסור גם להשפיל את חברו עד כדי כך שיאבד את מחייתו על ידי זה – "אם הוא בעל מלאכה, פרסם עליו שאינו ראוי למלאכה", וזה משום שחובה להחזיק ביד ישראל שמך וליתן לו מתנה או הלוואה [...] כדי שיתחזק בזה [...] ועל אחת כמה וכמה מצווין אנו שלא לגרום לו שיאבד מחייתו. (אבל הביאור מוסיף: "מפני רוע לבבו [...] בוודאי אסור, אבל אם איננו ראוי לזה וזה המספר מכווין לתועלת ולא מצד שנאה, יש בזה אופנים שונים"; ופירוטם לא מופיע כאן.)

עברית

  • שֶׁמָּךְ – ניקוד משונה של "המחזיק ביד ישראל שמך".

פתיחה – עשין – י"ז בשבט תשס”ט

מתחילים עם מצוות עשה שהמספר לשון הרע עובר עליהן. והראשונה – סיפור מרים שדיברה כנגד משה. המצווה מופיעה בפרשת כי תצא, דברים כד ט – "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך", אבל שם אין פירוש מה בדיוק הוא עשה. הסיפור עצמו מופיע בספר במדבר יב. והסיפור הזה קצת מבלבל – מרים ואהרן דיברו במשה (כלומר נגד משה) כי אישה כושית לקח. ומיהי אותה כושית? אז זהו שלא ברור. אולי הכוונה פשוט לאישה יפה, שכן כושית בגימטריא יפת מראה (רש"י), ואונקלוס מתרגם שפירתא. ואולי היא לא הייתה כושית שחורה מארץ כוש, אלא משבט בנימין שמכונה כוש. ואולי זו בכלל ציפורה אשת משה, ומרים ואהרן רוצים לומר משהו לא טוב עליה או על יחסי משה אתה. ומרים נענשת על כך בצרעת לשבעה ימים, אבל לא אהרן.

אז הסיפור לא לגמרי ברור, אבל המצווה היא לזכור מה עשה ה' למרים ולהיזהר בלשון הרע. ואם מישהו יכול להבהיר לי את הסיפור הזה בתגובות, אשמח מאוד.

מצוות עשה הבאה שהמספר לשון הרע עובר עליה היא מצווה ידועה מאוד – "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח). המשך הפסקה מדבר בצורה אנושית מאוד: "הלוא כל אדם יודע את נגיע עצמו, ואף על פי כן אינו רוצה בשום אופן שחברו יידע מזה אף אחד מאלף. ואף אם אירע שנודע מעט מחסרונותיו אצל חברו וחברו הולך ומספר זה לאנשים, אף על פי כן הוא עומד ומצפה הלוואי שייתן ה' שלא יקבלו את דבריו ולא יאמינו לו."

פתיחה – ז' בשבט תשס"ט

"לא תעמד על דם רעך – נסמך לו" – לדין איסור לשון הרע.

יוסף הוציא לשון הרע על אחיו ולכן נענש – מחשבה די מטרידה – כמעט כל אחד בתנ"ך חטא במשהו.

עברית

  • מַצָּה – "מריבה", מילה מקראית, מופיעה בישעיהו, משלי. משורש "נצה".
  • "חטא הנחש – נחש דיבר לשון הרע… שאמר: מן האילן הזה אכל וברא את העולם" (שבת) – אילן היא מילה חז"לית.

לעיין

  • "צא ולמד מה קרה לדואג האדומי ולנוב עיר הכהנים."