ארכיון הקטגוריה: תרי"ג

פתיחה – ארורין – כ"ד בשבט תשס”ט

בנוסף למצוות עשה ולא תעשה יש גם ארורין – קללות שמופיעות בספר דברים כז ומאררות את מי שיעבור על דינים אחדים. והארורים שקשורים ללשון הרע הם: "ארור מכה רעהו בסתר", עליו רש"י אומר במפורש שמדובר בלשון הרע; "ארור משגה עיוור בדרך", כנגד "לפני עיוור לא תיתן מכשול", שכבר הוזכרה; "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת"; ואם מדובר באביו או אמו, אז גם "ארור מקלה אביו ואמו".

ובנוסף למצוות עשה, לא תעשה וארורין יש גם אזכורים של מידות רעות שהמדבר לשון הרע נכשל בהן: מידת האכזריות, מידת הכעס והליצנות.

ומסתכמת הפתיחה לספר חפץ חיים בפנייה מהמחבר: "אבקש לידידי הקורא שזאת הפתיחה יקרא ויחזור ויקרא [...] יֵדַע הקורא שלא לקחתי את הלאוין ועשין כפי ההזדמן (!), רק חקרתי ודרשתי היטב את התרי"ג מצוות והרבה יגיעות יגעתי עד שעזרני הקדוש ברוך הוא."

ועוד הערה חמודה בסוף: "כדי שלא ייפלא בעיני הקורא [...] למה מצינו בגמרא כמה פעמים שייראה לכאורה שאמורא אחד מקנטר לחברו, גם על זה פקחתי עיני והעתקתי מחמת זה תשובת "חוות יאיר" בסוף הספר וגם הרבה מאמרים תירצתי בעצמי בתוך הספר זעיר שם זעיר שם." תירוצים על חטאים לכאורה של גדולי ישראל מהמקרא ומהמשנה זה עיסוק הלכתי מעניין – שמעתי, למשל, הסברים על מעשים לכאורה נוראים של דוד המלך, ואיך בעצם הכול היה בהיתר. נגיע ונראה.

עברית

  • כפי ההזדמן – מעניין.

פתיחה – עשין – כ"ג בשבט תשס”ט

כל מצוות העשה והלא תעשה שדובר בהם עד כה נוגעות ללשון הרע גם אם היה בדברי אמת; ואם דיבר לשון הרע ועוד היו בו דברי שקר, אז יש בזה גם עברה על מצוות עשה "מדבר שקר תרחק" (שמות כג ז). אז אם אי פעם תהית למה אין בעשרת הדיברות מצווה "לא תשקר", אז נכון – זה לא בעשרת הדיברות, זה קצת אחרי. אבל יש מצווה כזאת. וכמובן: "עונשו חמור הרבה יותר מסתם לשון הרע ורכילות".

ועוד מצוות עשה שעוברים עליה היא "והלכת בדרכיו" – "לילך במידותיו של הקדוש ברוך הוא, אשר הם כולם רק לטוב". ורמב"ם אומר שהקב"ה שונא דלטוריא אפילו על איש גרוע מאוד.

ולסיכום מצוות העשה אומר המחבר – "אף שכל הי"ז לאוין וי"ד עשין אין יכול להוא באיש אחד ובסיפור אחד [...] מי שרגיל חו"ש במידה רעה זו, בוודאי יעבור על כולן בהרחב הזמן".

פתיחה – ח’ בשבט תשס”ט

"כעס ואכזריות וליצנות… אין עליהם לאו בפירוש במניין התרי"ג" – אבל לשון הרע ורכילות יש. תחשבו על זה.

עברית

  • הַחֵלִי – מה זה "וזה החלי בעזרת החונן לאדם דעת"?

ארמית

  • בְּהֶדְיָא – בפירוש.
  • קָאֵי – שוב פירוש חדש: "מתייחס", כלומר מצווה מתייחסת למישהו, בדיון של מי חייב לקיים אותה ומי לא.