הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב', ג' באדר

כל הנ"ל, מדגיש המחבר דיבר על חזרה על סיפור שכבר סופר; והוספה לסיפור דברי גנאי משלך, אפילו מרומזים בשביל הכיף, מחמירה את העניין עוד יותר.

עניין נוסף: כל זה נוגע למספר, אבל השומע עדיין עובר על איסור השמיעה והמספר על "בפני עיוור לא תיתן מכשול".

הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב', ב' באדר

בסעיפים האלה יש דיונים לפרטי הלכה שבהם יש אולי ספק שאולי יש איזה מקרה של שגגה שאינו אסור. אני מעריך מאוד את הרבנים החריפים שיורדים לפרטים כאלה ומחפשים היתר לשם בירור מלא של הלכה, אבל הלכות כאלה אלמד לעומק אולי בסיבובים הבאים של הלימוד.

הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב', א' באדר

האם השלושה שבפניהם מספרים הם באמת שלושה? אם הם יראי אלוקים, אז אין על מה לדבר, כי הם כנראה ממילא לא יספרו את זה הלאה. ואם רק אחד מהשלושה היה ירא אלוקים, אז הוא לא יספר ושני הנותרים הם שניים ולא שלושה. ואם אחד מהם היה קרוב משפחתו של האיש שעליו מספרים לשון הרע, הוא כנראה לא יעביר את זה הלאה, ואז שוב נותרים רק שניים ולא שלושה, ולא דנים בהיתר של סיפור בפני שלושה וההלכות הקשורות.

ארמית

  • תוּ לֵיכָּא – שוב אין
  • הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב', ל' בשבט

    הפרק הזה עוסק בפרטים קשים של הלכות סיפור לשון בפני שלושה. האם מותר לספר בפני שלושה או אסור? והאם מי ששמע דברי לשון הרע שסופרו בפני שלושה חטא או לא חטא? והאם מותר להעביר את הדברים האלה הלאה? הרי "ממילא נשמע הדבר ונודע לכול, דחברך חברא אית לה" – "חברך – חבר יש לו". הדיון ההלכתי העיקרי נמצא פה בביאור הקשה שמנסה ליישב המון ספרי הלכה שונים ואני לא כל כך מבין אותו ואצטרך לחזור אליו בפעם הבאה שאלמד את הספר מתחילתו.

    הלכות איסורי לשון הרע, כלל ב', כ"ט בשבט

    אסור לספר לשון הרע, אפילו אמת, ואפילו בפני יחיד. וכל שיתרבו השומעים – יתרבה העוון; כי חברו מתגנה יותר, וכי המספר מכשיל יותר אנשים בעוון שמיעת לשון הרע.

    אחר כך ממשיך המחבר להסביר את הנושא של "באפי תלתא", בעיקר ב"באר מים חיים", והדברים קשים למי שלא מנוסה בגמרא. אנסה לעיין בהזדמנות.

    עברית

  • "וכל שיתרבו השומעים" – לא "וככל ש", אלא "וכל ש".
  • ארמית

  • "באפי תלתא" – בפני שלושה. "אף" בארמית – פנים, וגם באמהרית. נכאן גם "נפל אפיים".
  • מִנְכָּרנִכָּר.
  • לעיין

  • ערכין ט"ו ולנסות להבין את העניין של "באפי תלתא".
  • הלכות איסורי לשון הרע, כלל א', כ"ח בשבט

    "יושב בין חבורת אנשים, ואין לו עצה איך להישמט מהם, והם מדברים בדברים האסורים על פי דין, וכשיהיה יושב ודומם ולא יסייע עמם בסיפוריהם כלל, ייחשב בעיניהם כמשתגע, בוודאי אסור". אסור. זה קרה לי לא פעם. בסוף מצאתי חברים שלא חושבים שאני משתגע אם אין לי משהו טיפשי לומר.

    והאיסור הוא הן על סיפור בדיבור בפה וגם בכתיבה.

    ואם תוך כדי גינוי חברו כינה גם את עצמו – עדיין אסור. זאת אומרת שאסור לומר "הוא טמבל – וזה לא שאני לא טמבל – אבל הוא ממש טמבל!".

    הלכות איסורי לשון הרע, כלל א', כ"ז בשבט

    אסור לספר לשון הרע – גם סתם בשביל הכיף וגם אם שאלו אותך. וגם אם שאל אותך אביך (שאתה מחויב לכבדו) או רבך – אסור לספר לשון הרע. וגם אם תאבד בגלל זה את הפרנסה. אז כותבי טורי רכילות – מצאו לכם פרנסה אחרת.